יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

רצפות

רצפות

עם סיום יציקת הקורות ולאחר שפירקנו את הטפסות הפנימיות. אנו מתחילים לעבוד על הרצפה.

מילוי חוזר בצידי קורות - זוכרים שחפרנו לקורות? מן הסתם החפירה הייתה רחבה יותר מרוחב הקורות , ועמוקה יותר מגובה תחתית הקל קל של הקורה. עכשיו צריך למלא את החסר. ומכיוון שאנו לא רוצים לסרבל את העבודה מצד אחד, ומצד שני אנו לא רוצים שהמילוי החוזר יבוצע לא טוב. אנו נעבוד באופן הבא.


ננקה את האיזור המיועד למילוי.
נביא חול ואיתו נשלים את החסר בגובה
תוך כדי מילוי נשקה בהמון המון מים את החול, מה שטוב בחול זה שעם ההשקיה הוא כבר מגיע לרמת הידוק טובה ביותר. רצוי להדק לפחות ידנית את החול ובכך להבטיח  אחוזי הידוק גבוהים.

במקביל למילוי בצידי הקורות מתאימים את גובה הקרקע לגובה של תחתית הקל קר בין הקורות ובכל אזור הרצפה. הגובה חשוב מאוד שיהיה מדוייק ככל האפשר. ההפרשים  בכמויות הבטון יכולים להיות די גדולים אם גובה הקרקע יהיה נמוך או גבוה מדי. לצורך ההמחשה סטייה של 5 ס"מ זה  10 מ"ק בטון.  לכאן או לכאן. ברצפה של 200 מ"ר.

השלב הבא הוא לפזר את ארגזי הקל קר ברצפה.

לאחר מכן אפשר להתחיל בעבודות הברזל של הרצפה. כאן יש לשים דגש על שומרי המרחק לברזל, סוג שומרי המרחק צריכים להיות מיוחדים לקל קר, (מוגדרים כשומרי מרחק למצע רך)  הייחודיות שלהם שיש להם בסיס רחב שמונע את שבירת הקל קר מהמשקל של הברזל.אם הוחלט להשתמש בשיש כשומרי מרחק (מאוד נפוץ) זה בסדר רק שיש להקפיד שחתיכות השיש יהיו גדולות יותר מבדר"כ. לפחות בגודל של  10 ס"מ.
קשירת הברזל התחתון תהיה בגובה הנכון במידה וגובה הקרקע היה בגובה הנכון . הברזל העליון צריך להיות כ- 3 ס"מ נמוך מגובה הרצפה המתוכננת, זה בדרך כלל מצויין בתכניות. מבטיחים את זה בשימוש עם ספסלים בין הרשתות שעשויים מברזל. לכל אחד יש את השיטות שלו לביצוע העבודה מה שאותנו מעניין שהברזל לא יהיה נמוך מדי אז הוא לא יעבוד כפי שתוכנן . ושלא יהיה גבוה מדי כך שלא יהיה לו כיסוי בטון מתאים.

שתילת קוצים לעמודים וקירות- אומנם רוב העמודים והקירות יצמחו מהקורות יסוד או אפילו  עוד קודם-מהכלונסאות, עדיין יש עמודים וקירות שצומחים לעיתים מהרצפה עצמה. זו גם ההזדמנות האחרונה לתקן סטייה אם הייתה. הדרך לבדוק אם הקוצים לקירות ולעמודים צומחים במקום הנכון היא לסמן את מיקומם על טפסנות קורות היסוד שעדיין קיימת ולמתוח חוטים מצד לצד.הברזל צריך להיות רחוק מהחוט לא פחות מ-2.5 ס"מ.כפי שניתן להבין מהסקיצה להלן. כך כל עמוד ועמוד צריך להיבדק.


יציקת הרצפ

שוב כאמור יש להבטיח שלא להוסיף מים לבטון, על מנת להתגבר על הקושי יש להזמין את הבטון בדרגת סומך שתאפשר לבטון להיות עביד יותר שקיעה "6 ומעלה. עדיין לעולם זה לא יהיה כמו שהפועלים יבקשו. ובכל זאת אסור להתפשר. באתרים שלי אם מפעיל המיקסר החליט להוסיף מים  באלמנטים קונסטרוקטיביים , אני פשוט שולח אותו מהאתר . כשמפעל הבטון טוב, הוא מטמיע בקרב הנהגים את האיסור להוסיף מים אלה באישור הסדרן, וזה מתיר להוסיף מים רק במידה ואכן אפשר. עם סיום היציקה רצוי להחליק את הבטון שוב על מנת למנוע סדקים. הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא להשתמש בפסקה אמריקאית. אם לא הוסיפו מים לבטון ודאגו להחליק אותו בשנית כשעתיים לאחר היציקה. הסיכוי לסדקים נעלם כמעט לחלוטין .

אשפרה

אשפרה היא פעולה אותה אנו מבצעים על מנת להבטיח שהבטון  יגיע לחוזק המתוכנן ולמניעת סדקים. האשפרה  מאוד חשובה. במיוחד באקלים הישראלי. ומתבצעת על ידי שמירת הבטון רטוב או שימוש בתוספים שימנעו ממנו מלהתייבש מהר מדי.  משך האשפרה צריך להיות שבעה ימים.
את האשפרה ניתן לבצע בכמה דרכים.
1. ניתן ליישם בד גיאוטכני ולהרטיב אותו פעמיים שלוש ביום כך אנו מבטיחים שפני הבטון תמיד יהיו לחים- שיטה טובה אם מקפידים שהבד תמיד יהיה לח.
2. ניתן להרטיב את הבטון כמה פעמים ביום. שיטה הכי גרועה שיכולה להיות והיא לגמרי לא מומלצת!
3. ניתן להשתמש בחומר שנקרא "קיורניג קומפאונד" אותו מרססים על פני הבטון כמה שעות אחרי היציקה או למחרת בבוקר. השיטה הכי טובה!!!







ראשי כלונס וקורות יסוד

לאחר סיום העבודה על הכלונסאות 

עם סיום הכלונסאות אנו עולים לשטח עם מחפרון ומנקים את השטח מכל עודפי הקרקע מהקידוחים,
חופרים מסביב לכלונסאות  אם יש לנו ראשי כלונס.  אם לא חופרים לקורות יסוד,  ולמה שמתחתיהם.  
מגלים את כל הכלונסאות, מנקים ומסתתים אותם לצורך הבדיקה הסונית.
נתחיל לעבוד על ראשי כלונס  או הקורות לאחר שקיבלנו תשובה חיובית  מהקונסטרוקטור באשר לרציפות הכלונסאות. ולאחר שהוא עבר על ה- AS-MADE ואישר את המשך העבודה.



ראשי כלונס

החפירה מסביב לכלונסאות צריכה להיות מספיק רחבה ועמוקה על מנת שאפשר יהיה לעבוד על ראשי הכלונס ושנוכל לעשות אותם בגובה הנכון. מסביב לכל בור נייצר מסגרת מעץ עליה ניתן יהיה לסמן את מרכזי הראש כלונס לשני כיוונים.  הברזל ייקשר על פי הצירים שסומנו ולאחר מכן נוכל לטפסן את הראשי כלונס. בזמן היציקה יש להקפיד על ויברציה לבטון (כלל זה תקף לכל יציקות הבטון)



קורות יסוד

מתחילים  בקווי הבניין שהמודד סימן לנו על מסגרות העץ , עוד כשהוא סימן את הכלונסאות, מותחים חוטים לשני נקודת של כל קו בניין . סה"כ ארבעה קווים . ובודקים שהמרחקים של הקווים האלכסוניים שווים.


לאחר שוידאנו שהמבנה לא "מסובב". אפשר להתחיל בעבודת הטפסנות.
מתחילים בטפסה ההיקפית של המבנה, לפי קווי הבניין של המבנה.הטפסה תהיה בגובה רצפת הבטון,  אח"כ נעבוד על הטפסות הפנימיות כשאת מיקומם קובעים מהטפסה ההיקפית (זו שלפי קווי הבניין). ואלו יהיו בגובה תחתית רצפה.
תמיכת צד אחד של הקורה עם אלכסונים אסור שתהיה לכל אלכסון בנפרד. חייב שכל האלכסונים יהיו קשורים לאותו אלמנט חיזוק,  ושאלמנט החיזוק יהיה רציף לכל אורך הקורה הנתמכת. קשירה של כל תמיכה בנפרד תמיד גורמת לכשל.  
אם יש לנו קל קר  מתחת לקורות מתאימים את גובה הקרקע לתחתית הקל קר. ודואגים שהקל קר יהיה כנגד טפסות שתמנע את הישברות הקל קר תוך כדי היציקה.
מניחים את הקל קר, 
לאחר מכן קושרים את ברזל הקורה. מלבישים שומרי מרחק לפי הדרישה בתכנית.
סוגרים את הטפסות
והקורות מוכנות ליציקה.
ביציקה צריך להקפיד שלא מוסיפים מים ושנותנים ויברציה  לבטון.
לאחר שיוצקים מפרקים  אך ורק את הטפסות הפנימיות שהיו  בגובה  תחתית רצפה.  הטפסות ההיקיפיות של המבנה נשארות וישמשו אותנו ליציקת הרצפה.


יום שבת, 1 באוגוסט 2015

עבודות השלד


עבודות שלד

שלד הבניין הוא למעשה העצמות של הבניין כל שאר חלקי המבנה נבנים עליו. והוא נושא אותם. השלד תוכנן לשאת את כל העומסים הנוספים. מקירות המבנה ועד לדוד שמש על הגג. וכמובן שגם משקל דיירי הבית נכלל בחישוב הזה. השלד אמור לעמוד בתקנים שנקבעו, תקנים שהוחמרו בשנים האחרונות בכדי לתת מענה לסכנה שקיימת באזור בו אנו חיים - רעידות אדמה, ועד לעוצמות הרוח באזור בו אתם בונים את הבית שלכם. לכן אין לזלזל בעבודות השלד. ובדרישות שקיימות בתכנית . מובטח לכם שתשמעו מבעלי מקצוע "עזוב אותך משטויות גם ככה המבנה תוכנן להרבה יותר חזק ממה שצריך" תתעלמו. תקפידו שהעבודה תתבצע על פי התכניות.

להלן דגשים שחייב להקפיד עליהם בעבודות השלד

איסור גורף להוסיף מים לבטון : מחלה של עובדי  השלד היא להוסיף מים לבטון על מנת שיהיה קל יותר לעבוד איתו. ביציקת רצפות למשל. ועל מנת לקבל עמודים וקירות יפים יותר. לכאורה  כוונה טובה. אז הקדמה קטנה למה שקובע את חוזק הבטון . חוזק הבטון נקבע על פי היחס בין המלט למים. הבטון יוצא מהמפעל כשהיחס מדויק.  כל תוספת משנה את חוזק הבטון לשלילה. וכך יוצא שהבית תוכנן להיות עם בטון "ב- 30" ולאחר הוספת המים אנו מקבלים בטון חזק בחצי ממה שתוכנן. ראיתי גם תוצאות של "ב-12". 60% פחות מהחוזק המתוכנן . וזה הולך להיות הבית שלכם...איך זה קורה אתם שואלים הרי הבטון נבדק על ידי מעבדה. נכון,  אבל מיד לאחר שהבודק לוקח את הדגימה הפועלים מוסיפים מים.

ברזל - עבודות הברזל מאוד פשוטות להבנה. לא קלות לביצוע אבל פשוטות. מחיסכון בזמן שלצערנו שווה כסף. יש כאלה שמקצרים את הזמן. זה תמיד בא על חשבון האיכות . בממ"ד לצורך ההדגמה יש המון המון עבודה שלא תמיד מתבצעת בשלמות. לכן תחסכו מכם את עגמת הנפש ותנו לעצמכם שקט נפשי ותעסיקו מפקח.

שומרי מרחק לברזל הבניין -שומרי מרחק לברזל משמשים להבטחת כיסוי בטון לברזל. הסיבה שחשוב מאוד שהברזל יהיה עטוף בבטון היא למנוע קורוזיה. במידה והברזל מקבל קורוזיה הוא מתנפח וממש מפוצץ את
הבטון.ראו דוגמא לברזל שהתנפח ופיצץ את הבטון.

ויברציה - הויברציה הינה חובה בכל יציקת של כל אלמנט פרט לכלונסאות . הסיבה שאנו נותנים ויברציה היא לצופף את הבטון. דבר שמונע כיסים חלולים באלמנט הנוצק.

אשפרה - על מנת להבטיח שהבטון יגיע לחוזק המתוכנן יש צורך לאשפר את הבטון, על מנת שזה יקרה צריך לשמור על הבטון רטוב בשבעת הימים הראשונים שלאחר היציקה, שיטה הנפוצה והלא טובה לביצוע אשפרה היא הרטבת האלמנט שנוצק. לא ניתן להבטיח את אשפרת הבטון בדרך זו היות ואף אחד לא מרטיב את הבטון יותר מפעמיים ביום ומיותר לציין שבאקלים הישראלי כבר אחרי 10 דקות לא נשאר זכר מהמים שניתנו לבטון . הדרך הטובה היחידה לעשות את זה ושמתאימה לכל האלמנטים, גם האופקיים וגם האנכיים היא באמצעות חומר שנקרא "קיורינג קומפאונד" חומר זה מהווה תחליף למים מבוצע פעם אחת בלבד, מיד עם פירוק הטפסות ובא לציון גואל.  


כפי שראיתים יש לא מעט עבודות שצריך שמישהו יבדוק שהן מבוצעות ולכן כפי שציינתי כדאי שיהיה לכם פיקוח.  ואני יוצא מנקודת הנחה שהקבלן מקצועי ביותר, הגון , ישר, ולא מחפש לחסוך שקלים בודדים . אבל מה מבטיח לנו שהוא לא טעה? הרי כולנו טועים או שוכחים דברים . אז לבדוק את העבודה של קבלן השלד חובה. כל סברה אחרת היא חוסר אחריות ממש. ותעשו חכם אם תתלוו למפקח הבודק שיסביר לכם מה הוא בודק .

החלטתם שיהיה לכן מפקח הוא חייב לוודא שכל המצויין לעיל אכן מבוצע. ולכן הוא חיייב לוודא שכל הברזל נקשר כפי שצריך לפני שסוגרים את הטפסות. שיש שומרי מרחק לברזל. שנותנים ויברציה לבטון, שמבצעים את האשפרה. ושהמידות של המבנה ומיקום האלמנטים בו הם לפי תכנית .



כלונסאות - בדיקות



בדיקת הכלונסאות 


as made

 מודד מגיע שוב (אני יודע שלא תכננתם את זה.. )  ובודק שהכלונסאות נוצקו במקום שתוכננו. הפתרון לכלונסאות ש"זזו" ממקומם הוא פשוט, להגדיל את הקורה שיושבת על הכלונס בדרך כלל, מאוד פשוט.
הצרה תהיה  במידה ולא  נבדוק שהכלונסאות במקומם  יכולה להיות די גדולה. במיוחד מכיוון. שהבעיה תתגלה כשכבר תגורו בבית.

בדיקה סונית / אולטרה סונית

בדיקה אולטרה סונית היא בדיקה שעושים לכלונסאות שקוטרם מעל 80 ס"מ עם צינורות בדיקה. זוכרים את צינורות הבדיקה מההכנות? לרוב לא קיים בוילות.

בדיקה סונית היא בדיקה פשוטה יותר בה באמצעות גלי קול ניתן לדעת האם הכלונס רציף לכל אורכו. קורה שתוך כדי היציקה יש מפולות של קרקע וכך רציפות הכלונס נפגמת. כלונס שרציפותו נפגמה כבר לא יעשה את העבודה כפי שהוא תוכנן, את תוצאות הבדיקה יש להעביר לקונסטרוקטור , אם הכל טוב , מעולה. אם לא יש להמתין להנחיות ממנו. בדר"כ עושים כלונס אחד או שניים במקום זה שכשל.
לצורך הבדיקה הסונית יש לנקות את פני הכלונסאות על ידי חציבתם, את הבדיקה ניתן לבצע שבוע אחרי היציקה.

כלונסאות - יציקה

יציקת הכלונסאות 


1. אני חוזר כל הכלונסאות שנקדחו חייבים להיות יצוקים ביום הם נקדחו. אסור להתפשר על נושא זה. התכוונתי לפרט למה. אבל כדאי שלא כל הסבר יכול לפתוח דיון אולי בכל זאת אפשר לדחות את היציקה ליום אחר. אסור. אין מצב. לא יוצקים כלונס ביום אחר. רק ביום בו הוא נקדח!!!
2. סוג הבטון וסומך הבטון צריך להיות כתוב בתכניות ורק לפי זה עובדים!
3.  אין צורך בויברציה בכלונסאות.
4. בגדול יציקת הכלונס צריכה להיות באמצעות משאבה כשצינור המשאבה אמור להיות בתוך הכלוב עד לתחתית הקידוח. בכלונסאות קטני קוטר מה שלרוב יש בוילות זה קשה מאוד לביצוע. אפשר להזמין בטון משאבה  מה שמאפשר לצקת מבלי להכניס את הצינור לכל אורכו של הכלונס אלה רק לארבעה מטרים ראשונים. אין לצקת את הכלונס בשפיכה ישירה מהמערבל.
5.עם גמר היציקה מוודאים שגובה הבטון נכון סטיה של כמה ס"מ לכל כיוון לא בעייתית. אם יצקנו יותר מדי כדאי להוציא את הבטון כשהוא טרי מאשר לחצוב אותו אח"כ.
6. שתילת הקוצים- את שתילת הקוצים אנו מבצעים לאחר יציקת הכלונס. באותו יום. לצורך שתילת הקוצים אנו צריכים להשתמש באבטחות שנתן לנו המודד. הדרך הפשוטה ביותר היא לקשור לאבטחות שני מוטות  ברזל כך שיעברו מעל הכלונס. ויצרו מעין + מעל הכלונס. אל ברזלים האלו קושרים חישוק שמתאים לגודל העמוד או ברוחב הקורה המתוכננת. אל החישוק קושרים את המוטות כמצוין בתכנית. ובסוף קושרים עוד חישוק בחלק העליון של המוטות על מנת לוודא את אנכיותם של הקוצים.


זהו , סיימנו עם הכלונסאות בשעה טובה.  עכשיו נבדוק שהכל יצא כמו שצריך...

כלונסאות - קידוח

קידוח הכלונסאות 

הכלונסאות הן מה שעליו יישב המבנה, הם הביסוס של בית החלומות שלכם , לי זה ברור שצריך לעשות אותן נכון אז אם גם לכם זה ברור. בואו נתחיל לעבוד.
מכונת הקידוח הגיעה לאתר. אני תמיד מוודא שהמכונה תקינה . מה שמאוד הכרחי בהתחשב שהקידוח חייב להיות מדויק ככל האפשר. ולמרות שתהיה השתדלות יהיו סטיות. אני לא רוצה לחשב אילו סטיות  יהיו ללא בקרה צמודה צמודה.
א. על מנת שמכונת הקידוח תצליח לקדוח אנכית, ובמקום. כל האמצעים שמאפשרים לה להתכוונן חייבים להיות תקינים. ואלו הם
1. ג'קים בציד המכונה. למעשה מכווננים את המגדל ימינה ושמאלה.
2. יכולת כיוונון המגדל קדימה ואחורה. מה שמאפשר למגדל להתכוונן בדיוק מירבי מעל הסימון של הכלונס. נסיעה קדימה ואחורה עם המשאית בכדי להגיע אל מעל החור לא ממש אפשרית ולא משנה מה אומר הקודח.
3. השלישי די ברור מאליו וזה פילוס המגדל קדימה ואחורה. עם אפשר להעמיד את המגדל אז מן הסתם הוא יכול להתכוונן קדימה ואחורה.
ב. המכונה תקינה? סבבה. יש לתכנן מאיפה מתחילים לקדוח. קודם אם כלונסאות קרובים מדי אחד לשני- קרוב מדי זה פחות משלוש הפעמים הקוטר של הכלונס הגדול . נקדח אחד מהם. ואת השני יום אחרי שניצק את הראשון . כמו כן נתכנן את הקידוח כך שלא נחסום את דרכה של המכונה החוצה.
ג. נבדוק שקוטר המקדח הוא באותו קוטר של הכלונס המתוכנן. אם הוא גדול מדי נשפוך יותר בטון אם הוא קטן הוא פשוט לא יתאים למה שהבניין צריך .
ד.  נוודא לפני תחילת הקידוח שהמגדל עומד מעל לסימון ומפולס משני צידיו. הבדיקה חייבת להיות מושלמת על כל שלושת רכיביה  פילוס שני צדדים ומעל הסימון בדיוק! אחד מהם לא תקין בודקים את כל השלושה. בדיקת הפילוס תתבצע עם פלס.
ה. הכל טוב?  מתחילים בקידוח . זוכרים את העומק שאותו אנו אמורים לקדוח. גובה קרקע + אורך כלונס מתוכנן. אז כשקודחים לא מתפשרים חסרים 10ס"מ? ממשיכים לקדוח תמיד שאורך הקידוח יהיה ארוך יותר ממה שצריך בפועל.
קדחנו הכנסנו רולטקה מבד עם משקולת בקצה. מדדנו? הכל טוב? יופי..  מכניסים את הכלוב פנימה. את שומרי המרחק לכלוב  אנו מצמידים לכלוב תוך הכנסתו פנימה לבור. במטר הראשון 4 שומרי מרחק בהיקף הכלוב כל ארבע מטר עוד ארבעה ובמטר האחרון עוד ארבעה. להקפיד. זה מה שיבטיח כיסוי בטון נאות לכלוב.
ו. הכלוב בפנים  מוודאים שהוא בגובה הנכון על פי הנתונים שהכנו. רצוי 10 ס"מ גבוה יותר שכן המשקל של הכלוב "יסחוב" אותו מטה.  תולים את הכלוב  על שני צינורות ברזל או קרשים חזקים תלוי במשקל הכלוב. שתי קשירות לכל כלוב. קורה שהקשירה נקרעת . במקרה כזה אנו עם כלוב קבור שקשה מאוד אם בכלל אפשרי להוציאו. את הקשירות ממקמים כך שלא יפריעו לכל האבטחות . שלפחות ציר אחד של המודד יהיה פנוי מהקרשים או הצינורות  שאליהם קשורים הכלונסאות. את הכלוב ממקמים במרכז הקדח. גם אם הייתה סטייה, לדעתי שלמות הכלוב וכיסוי בטון טוב לברזל, יותר חשוב.  ממקרה בו אולי נצטרך להוסיף קורה.
ממשיכים לקדוח את הכלונסאות שתוכננו לאותו היום.
ז. יציקת הכלונסאות שנקדחו חייבת להתבצע ביום בו נקדחו. אסור להתפשר על נושא על זה.


כלונסאות - סימון

סימון הכלונסאות 

לפני שמזמינים את המודד יש להכין למודד בארבע פינות המבנה, מתווה שעליו יסומנו קווי הבניין. המתווה הזה הוא שמונה מסגרות עץ חזקות, יציבות וגבוהות מה-0.00 של המבנה. הן צריכות להיות מספיק רחוקות בכדי שלא יהרסו ממכונת הקידוח שצריכה מרווח של שתי מטר לפחות מנקודת הקידוח הקרובה אל המסגרת .

ישנם שתי שיטות לסימון הכלונסאות האחת סימון כל כלונס וכלונס על ידי מודד והשנייה שמודד יסמן לנו רק  את ארבע פינות המבנה (על אותם מסגרות מעץ) ולאחר מכן הקבלן יסמן את הכלונסאות, לדעתי שיטה זו נעלמה מהשטח ואם לא רצוי שתעלם.

אם רוצים לעשות את זה נכון כל הכלונסאות יסומנו על ידי מודד! ולכל כלונס וכלונס יהיו ארבע אבטחות. נכון זה מייקר את עבודת המדידה אבל קורה (תמיד!!!)  שסימנים של כלונסאות נעלמים ובלחץ העבודה מאתרים את הכלונס האבוד לא תמיד במקום בו הוא היה מתוכן להיות.  וחוץ מזה האבטחות משמשות אותנו לשתילת הקוצים בכלונס. (נדבר על זה בהמשך)

מהמודד אנו נבקש בסיום העבודה את גובה הקרקע בכל סימון של כלונס (לא צריך את זה של האבטחות) הגובה הזה ישמש אותנו לקביעת עומק הקידוח ביחס לקרקע ועוד נתונים אותם אנו צריכים לדעת לפני הקידוח כפי שכתבתי בפסקת ההכנות .