יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

רצפות

רצפות

עם סיום יציקת הקורות ולאחר שפירקנו את הטפסות הפנימיות. אנו מתחילים לעבוד על הרצפה.

מילוי חוזר בצידי קורות - זוכרים שחפרנו לקורות? מן הסתם החפירה הייתה רחבה יותר מרוחב הקורות , ועמוקה יותר מגובה תחתית הקל קל של הקורה. עכשיו צריך למלא את החסר. ומכיוון שאנו לא רוצים לסרבל את העבודה מצד אחד, ומצד שני אנו לא רוצים שהמילוי החוזר יבוצע לא טוב. אנו נעבוד באופן הבא.


ננקה את האיזור המיועד למילוי.
נביא חול ואיתו נשלים את החסר בגובה
תוך כדי מילוי נשקה בהמון המון מים את החול, מה שטוב בחול זה שעם ההשקיה הוא כבר מגיע לרמת הידוק טובה ביותר. רצוי להדק לפחות ידנית את החול ובכך להבטיח  אחוזי הידוק גבוהים.

במקביל למילוי בצידי הקורות מתאימים את גובה הקרקע לגובה של תחתית הקל קר בין הקורות ובכל אזור הרצפה. הגובה חשוב מאוד שיהיה מדוייק ככל האפשר. ההפרשים  בכמויות הבטון יכולים להיות די גדולים אם גובה הקרקע יהיה נמוך או גבוה מדי. לצורך ההמחשה סטייה של 5 ס"מ זה  10 מ"ק בטון.  לכאן או לכאן. ברצפה של 200 מ"ר.

השלב הבא הוא לפזר את ארגזי הקל קר ברצפה.

לאחר מכן אפשר להתחיל בעבודות הברזל של הרצפה. כאן יש לשים דגש על שומרי המרחק לברזל, סוג שומרי המרחק צריכים להיות מיוחדים לקל קר, (מוגדרים כשומרי מרחק למצע רך)  הייחודיות שלהם שיש להם בסיס רחב שמונע את שבירת הקל קר מהמשקל של הברזל.אם הוחלט להשתמש בשיש כשומרי מרחק (מאוד נפוץ) זה בסדר רק שיש להקפיד שחתיכות השיש יהיו גדולות יותר מבדר"כ. לפחות בגודל של  10 ס"מ.
קשירת הברזל התחתון תהיה בגובה הנכון במידה וגובה הקרקע היה בגובה הנכון . הברזל העליון צריך להיות כ- 3 ס"מ נמוך מגובה הרצפה המתוכננת, זה בדרך כלל מצויין בתכניות. מבטיחים את זה בשימוש עם ספסלים בין הרשתות שעשויים מברזל. לכל אחד יש את השיטות שלו לביצוע העבודה מה שאותנו מעניין שהברזל לא יהיה נמוך מדי אז הוא לא יעבוד כפי שתוכנן . ושלא יהיה גבוה מדי כך שלא יהיה לו כיסוי בטון מתאים.

שתילת קוצים לעמודים וקירות- אומנם רוב העמודים והקירות יצמחו מהקורות יסוד או אפילו  עוד קודם-מהכלונסאות, עדיין יש עמודים וקירות שצומחים לעיתים מהרצפה עצמה. זו גם ההזדמנות האחרונה לתקן סטייה אם הייתה. הדרך לבדוק אם הקוצים לקירות ולעמודים צומחים במקום הנכון היא לסמן את מיקומם על טפסנות קורות היסוד שעדיין קיימת ולמתוח חוטים מצד לצד.הברזל צריך להיות רחוק מהחוט לא פחות מ-2.5 ס"מ.כפי שניתן להבין מהסקיצה להלן. כך כל עמוד ועמוד צריך להיבדק.


יציקת הרצפ

שוב כאמור יש להבטיח שלא להוסיף מים לבטון, על מנת להתגבר על הקושי יש להזמין את הבטון בדרגת סומך שתאפשר לבטון להיות עביד יותר שקיעה "6 ומעלה. עדיין לעולם זה לא יהיה כמו שהפועלים יבקשו. ובכל זאת אסור להתפשר. באתרים שלי אם מפעיל המיקסר החליט להוסיף מים  באלמנטים קונסטרוקטיביים , אני פשוט שולח אותו מהאתר . כשמפעל הבטון טוב, הוא מטמיע בקרב הנהגים את האיסור להוסיף מים אלה באישור הסדרן, וזה מתיר להוסיף מים רק במידה ואכן אפשר. עם סיום היציקה רצוי להחליק את הבטון שוב על מנת למנוע סדקים. הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא להשתמש בפסקה אמריקאית. אם לא הוסיפו מים לבטון ודאגו להחליק אותו בשנית כשעתיים לאחר היציקה. הסיכוי לסדקים נעלם כמעט לחלוטין .

אשפרה

אשפרה היא פעולה אותה אנו מבצעים על מנת להבטיח שהבטון  יגיע לחוזק המתוכנן ולמניעת סדקים. האשפרה  מאוד חשובה. במיוחד באקלים הישראלי. ומתבצעת על ידי שמירת הבטון רטוב או שימוש בתוספים שימנעו ממנו מלהתייבש מהר מדי.  משך האשפרה צריך להיות שבעה ימים.
את האשפרה ניתן לבצע בכמה דרכים.
1. ניתן ליישם בד גיאוטכני ולהרטיב אותו פעמיים שלוש ביום כך אנו מבטיחים שפני הבטון תמיד יהיו לחים- שיטה טובה אם מקפידים שהבד תמיד יהיה לח.
2. ניתן להרטיב את הבטון כמה פעמים ביום. שיטה הכי גרועה שיכולה להיות והיא לגמרי לא מומלצת!
3. ניתן להשתמש בחומר שנקרא "קיורניג קומפאונד" אותו מרססים על פני הבטון כמה שעות אחרי היציקה או למחרת בבוקר. השיטה הכי טובה!!!







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה